מדע וכוח

הממצאים · I–III

שלוש מדידות, תבנית אחת

לפני שנגיע לעבריינים בודדים: הבעיה מערכתית ומדידה. שלושה ענפי מחקר בלתי תלויים מראים את אותו הדבר: לא כל ממצא שפורסם מחזיק מעמד, וכסף מזיז את כיוון התוצאות.

I · משבר השחזור

מה קורה כשפשוט מריצים שוב מחקרים שכבר פורסמו.

Kennzahl

36%

ממחקרי הפסיכולוגיה המשוחזרים נשארו מובהקים, לעומת 97 % מהמקורות המובהקים. האפקטים בחצי הגודל.

Kennzahl

11%

ממחקרי הסרטן «פורצי הדרך» הצליחה אמג׳ן לשחזר (6 מתוך 53).

Kennzahl

~25%

מחקרים פרה־קליניים ברי אימות אצל באייר («Believe it or not»).

Kennzahl

70%

מהחוקרים נכשלו בניסויים של אחרים, יותר מ־50 % בניסויים של עצמם (סקר Nature).

כבר ב־2005 פרסם יואנידיס את מאמרו המצוטט ביותר תחת הכותרת «למה רוב ממצאי המחקר שפורסמו הם שגויים». המשבר נוגע לכל התחומים, מפסיכולוגיה ועד אונקולוגיה.

II · אפקט המימון

סקירת קוקרן (Lundh et al.‏ 2017): 75 עבודות, 4,583 מחקרים. מחקרים במימון היצרן יוצאים באופן שיטתי נוחים יותר: הטיה שבדיקות האיכות המקובלות אינן קולטות.

פיקנטי: למחקרי התעשייה היה לעיתים דווקא סיכון ההטיה הנמוך יותר בסנוור. העיוות אינו יושב אפוא במלאכה הגלויה, אלא בדקויות: בניסוח השאלה, בתכנון המחקר, בדיווח סלקטיבי וב«ספין» של המסקנה.

III · הטיית הפרסום

Turner et al.‏, NEJM 2008: מחקרי אישור של נוגדי דיכאון, נבדקו מול תיקי ה־FDA.

Kennzahl

31%

מ־74 מחקרים רשומים ב־FDA מעולם לא פורסמו.

Kennzahl

94%

מהמחקרים נראו חיוביים בספרות המקצועית …

Kennzahl

51%

… לפי תיקי ה־FDA זה היה שיעורם האמיתי.

Kennzahl

+32%

בכמות כזו נופחה היעילות לכאורה.

מי שמפרסם רק את המחקרים החיוביים גורם לתרופה להיראות יעילה משהיא, בלי לזייף ולו מספר אחד. די בהשמטה.

התיקים

עשרת מקרי ההונאה הגדולים

קודם השוק: מסודרים לא לפי מידת הפרסום, אלא לפי הנזק הממשי: מתים, מדיניות מוטעית, שנים אבודות. כל מקרה הולך לפי אותה תבנית: טענה הייתה זולה לייצור; חשיפתה הייתה יקרה והגיעה מאוחר. המחצית המדינתית באה מיד אחר כך.

המחצית השנייה

מדע תחת המדינה

זה לא «הקפיטליזם». החלף רווח באידאולוגיה ותוכנית. ואותה מכונה ממשיכה לרוץ. רק הסנקציה נגד הסוטים מהקו נעשית קשה יותר: לא תביעה ושלילת מימון, אלא גולאג, איסור עיסוק, מוות. היכן שכוח מייקר את האמת, הראיות מתכופפות, לא משנה באיזה צבע הדגל.

הסינתזה

מנגנון אחד, שני מנופים

השוק והמדינה נראים כהפכים. ביחסם אל האמת הם אותה מכונה עם שני מנופים: האחד קונה, השני כופה.

המנוף

האסימטריה של השקר

למה זיוף משתלם בכלל? כי להעלות טענה זול, ולחשוף אותה יקר. המספריים האלה הם המנגנון האמיתי מאחורי כל מקרה שלמעלה.

שלוש? עשר? הכיוון הוא שקובע.

התזה שחשיפת שקר עולה פי שלושה מאמץ מהשקר עצמו היא דווקא הרצפה השמרנית. הניסוח המפורסם ביותר הוא חוק ברנדוליני (אלברטו ברנדוליני, 2013): האנרגיה הדרושה להפרכת שטויות גדולה בסדר גודל מזו הדרושה לייצורן, כלומר בערך פי עשרה. ברנדוליני עצמו מכנה זאת במפורש כלל אצבע תצפיתי, לא חוק טבע מדוד.

Kennzahl

3×

רצפה שמרנית, הקריאה הזהירה

Kennzahl

10×

חוק ברנדוליני: «סדר גודל», 2013

Kennzahl

∞

גיש גאלופ: עשרה שקרים בדקה, אין דרך להדביק

למה המספריים נפתחים

• מאמץ אסימטרי. טענה צריכה משפט אחד. הפרכה חייבת לאסוף ראיות, להסביר ניואנסים ולהקדים תשובות להשגות, לרוב שעות עד ימים.
• הגיש גאלופ. מי שיורה בדקה עשר טענות כוזבות כובל את בודק העובדות לשעות. כמות מנצחת מהות.
• אפקט ההשפעה המתמשכת. גם אחרי תיקון ברור, המידע הכוזב המקורי ממשיך לפעול בזיכרון: תיקון לעולם אינו «דורס» אותו לגמרי.
• מדרון ההפצה. האמת איטית מהשקר. וזה נמדד.

אמפיריקה: שקרים נוסעים מהר יותר

Vosoughi, Roy & Aral‏, Science 2018 (MIT), המחקר הגדול ביותר עד אז בנושא: כ־126,000 סיפורים, שותפו 4.5 מיליון פעמים בידי כ־3 מיליון בני אדם, 2006–2017. ידיעות כזב התפשטו בכל קטגוריה רחוק יותר, מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר מהאמת.

Kennzahl

6×

זמן רב יותר דרושה לאמת כדי להגיע ל־1,500 בני אדם

Kennzahl

20×

רב יותר, כדי לדלג מעל עשר דרגות של העברה הלאה

Kennzahl

70%

יותר מצויץ מחדש הכזב מאשר האמת

נראה לעין במעבדה של התיק הזה

• וייקפילד: מחקר מזויף אחד ב־1998. 12 שנים עד למשיכה מלאה (2010). המיתוס שורד אותה בעשרות שנים.
• ויוקס: למחוק נתונים היה עניין של רגע. להוציא אותם לאור דרש שנים, ניתוחים חוזרים בלתי תלויים וחושף שחיתויות מתוך ה־FDA.

וזו הפואנטה הכלכלית: זיוף זול, חשיפה יקרה, והנזק מוחצן. בדיוק האסימטריה הזו הופכת זיוף תוצאות לרציונלי, כל עוד איש אינו מחייב את הגורם בעלויות האמיתיות.

השכבה הכלכלית

המו"לים: לשלם שלוש פעמים

מעל המחקרים הבודדים יושבת תעשייה שמפיקה מהמדע רווחים מחוץ להיגיון השוק. שם התבנית: «Triple-Pay»:

• הציבור משלם על המחקר דרך מסים וכספי מענקים.
• מדענים מספקים טקסטים וביקורת עמיתים לרוב בחינם.
• האוניברסיטאות קונות את התוצאה בחזרה ביוקר, ומחקר במימון ציבורי נוחת מאחורי חומות תשלום.

Kennzahl

~40%

שולי רווח באלזוויר/RELX‏ (2023), ברמה של אפל או גוגל.

Kennzahl

3.6 מיליארד

רווח חברת האם RELX‏, 2023 (בדולרים).

Kennzahl

~50%

מתפוקת המחקר העולמית עוברת דרך «חמש הגדולות».

Kennzahl

19 מיליארד

מחזור שנתי של הענף (2020, בדולרים), רווחי יותר מתעשיות המוזיקה והקולנוע.

זו אינה הונאה במובן הפלילי, אבל אותו היגיון: נכס ציבורי (ידע) מנותב לרווח פרטי, והגישה אל האמת מצטמצמת באופן מלאכותי.

הצד השני, ביושר

דברי הנגד (Steelman)

תיק שרק מאשים בונה בעצמו דמות אויב. לכן ההשגות החזקות ביותר, בלי ייפוי:

• תיקון עצמי. כל הממצאים שלמעלה הם מדע שתופס את עצמו: מיזמי שחזור, Retraction Watch‏, PubPeer, בלשים כמו אליזבת ביק. מנהל שחזור הפסיכולוגיה הגדול, בריאן נוסק, כינה את המיזם שלו במפורש «הדגמה של תיקון עצמי».
• לא קפיטליסטי בלעדית. ראו את המחצית המדינתית שלמעלה: ליסנקו, «פיזיקה גרמנית», סמים במזרח גרמניה, סטטיסטיקת התוכנית. «publish or perish» וטחנות מאמרים הם לחץ בירוקרטי, לא שוק טהור. את שיעורי המשיכה הגבוהים ביותר מציגות, בין השאר, סעודיה, פקיסטן, רוסיה וסין.
• הון מממן מדע אמיתי. בלי מחקר מונע שוק לא היו לא קנה המידה של ה־mRNA ולא חלק גדול מהחדשנות היישומית. הרווח אינו רק יריב האמת, לעיתים קרובות הוא גם המממן שלה.

ראיות

מקורות

1. 01 · Open Science Collaboration‏, «Estimating the reproducibility of psychological science»‏, Science 2015. science.org ↗
2. 02 · Begley & Ellis‏, «Raise standards for preclinical cancer research»‏, Nature 483‏, 2012 (אמג׳ן 6/53). nature.com ↗
3. 03 · Prinz et al.‏ (באייר), «Believe it or not»‏, Nature Reviews Drug Discovery 2011. Baker‏, «1,500 scientists lift the lid on reproducibility»‏, Nature 2016.
4. 04 · Lundh et al.‏, «Industry sponsorship and research outcome»‏, Cochrane Database 2017. cochranelibrary.com ↗
5. 05 · Turner et al.‏, «Selective Publication of Antidepressant Trials»‏, NEJM 358‏, 2008. nejm.org ↗
6. 06 · Kearns, Schmidt & Glantz‏, «Sugar Industry and Coronary Heart Disease Research»‏, JAMA Internal Medicine 2016.
7. 07 · Oreskes & Conway‏, «Merchants of Doubt»‏ (2010); Michaels‏, «Doubt Is Their Product»‏ (2008). «Doubt is our product»: מזכר R.J. Reynolds‏, 1969.
8. 08 · פרדו / אוקסיקונטין: הליכי משרד המשפטים האמריקאי 2007 ו־2020; Porter & Jick‏, NEJM 1980 (מכתב למערכת). promarket.org ↗
9. 09 · ויוקס: Graham et al.‏, Lancet 2005 (88,000–140,000 מקרים); Union of Concerned Scientists‏, «Merck Manipulated the Science about Vioxx».
10. 10 · וייקפילד: בריאן דיר, BMJ 2011; משיכת הלנסט 2010. סקירה ↗
11. 11 · מקיאריני: ‏Science/AAAS 2023 (הרשעה, 30 חודשים); משיכות הלנסט 2018/2023.
12. 12 · תרנוס: משרד המשפטים האמריקאי, סן חוזה 2022 (135 חודשים; 452 מיליון דולר השבה); הערעור נדחה 2025.
13. 13 · טסיה־לביין: ‏Science 2023; חבר הנאמנים של סטנפורד, דוח פיליפ 2023.
14. 14 · משיכות: Van Noorden‏, «More than 10,000 research papers were retracted in 2023»‏, Nature 624‏, 2023.
15. 15 · מו"לים: ‏The Conversation 2025; ‏The Nation 2023; Buranyi‏, The Guardian 2017 («triple-pay»).
16. 16 · חוק ברנדוליני: א. ברנדוליני, 2013 (נוסח פומבית). סקירה ↗
17. 17 · Vosoughi, Roy & Aral‏, «The spread of true and false news online»‏, Science 359‏, 2018. science.org ↗
18. 18 · ליסנקו / ואבילוב: deJong-Lambert & Krementsov‏, Genetics‏ (OUP) 2019: ישיבת האקדמיה של 1948. academic.oup.com ↗
19. 19 · מסע ארבעת המזיקים / דרורים: Frank et al.‏ (NBER), מסוכם אצל UChicago/EPIC; מספרי מתי הרעב הגדול 15–55 מיליון. epic.uchicago.edu ↗
20. 20 · «פיזיקה גרמנית»: ‏Scientific American 2024‏, «How 2 Pro-Nazi Nobelists Attacked Einstein's ‚Jewish Science'». סקירה ↗
21. 21 · סמים במזרח גרמניה (תוכנית 14.25): Franke & Berendonk‏, Clinical Chemistry 1997; תיקי השטאזי מ־1993; כ־9,000 ספורטאים.
22. 22 · פריפיסקי / פרשת הכותנה האוזבקית: Cucciolla 2017; Gale‏, «A Window on the Soviet Breakup»‏ (58,000 נפגעו, כ־20,000 הואשמו).
23. 23 · שיעורי משיכה לפי מדינה: Van Noorden‏, Nature 624‏, 2023.